Prop firm: הגדרה

המונח הוא קיצור של proprietary trading firm, אבל כיום הוא מכסה שתי מציאויות שונות מאוד.

חברות המסחר העצמי ההיסטוריות פועלות בשווקים עם המאזן שלהן. הן מגייסות סוחרים שכירים בסוף תהליך מיון קלאסי, אינן גובות דבר מהמועמדים שלהן, ומספקות תשתית מוסדית.

ה-prop firms הקמעונאיות המקוונות, שהופיעו במחצית השנייה של שנות ה-2010, פועלות הפוך: המיון אינו עובר דרך ראיון אלא דרך ביצועים שנמדדים בסביבה מוגבלת, והמדידה הזו כרוכה בתשלום. זה המודל שהמילה מציינת כמעט בכל החיפושים כיום.

מה אתם קונים בפועל

Challenge אינו השקעה, אינו הלוואה ואינו פיקדון. שום הון אינו מועבר אליכם בשום שלב. אתם קונים שירות בשני שלבים: הערכה של המסחר שלכם תחת מגבלות, ולאחר מכן, אם אתם עומדים בה, חוזה שמזכה אתכם בחלק מהרווחים שמחושבים על חשבון שהחברה מספקת.

להבחנה הזו יש השלכות מוחשיות. החשבון אינו בבעלותכם ולעולם אינכם יכולים למשוך ממנו את ההון הנומינלי, אלא רק את הרווחים. הזכות שלכם לקבל תשלום היא חוב מסחרי כלפי חברה: היא שווה בדיוק כמו איתנותה של החברה הזו.

המסגרת הרגולטורית

רוב החברות האלה אינן מחזיקות בכספי לקוחות במובן של השווקים הפיננסיים ואינן מבצעות פקודות עבור צדדים שלישיים בחשבון אמיתי. לכן הן אינן כפופות לרישוי של חברת השקעות, וגם לא לפיקוח של ה-AMF בצרפת.

ההשלכה הישירה: במקרה של סכסוך, אין מגשר ענפי, אין ביטוח פיקדונות ואין רשות ערעור. זו הסיבה שהוותק של firm והיסטוריית התשלומים הניתנת לאימות שלה שוקלים יותר, בהחלטת רכישה, מאחוז ה-profit split שמוצג בעמוד הבית שלה.