A-book / B-book: הגדרה

שני המונחים האלה מגיעים מעולם הברוקראז’, והם מסבירים את המודל העסקי של ה-prop firms טוב יותר מכל עמוד תדמית.

ההבחנה

ב-A-book, החברה מעבירה את הפוזיציות של לקוחותיה לצד שכנגד בשוק. היא מרוויחה מהספרד או מהעמלה, והתוצאה שלה אינה תלויה בביצועי לקוחותיה: סוחר מרוויח מכניס לה בדיוק כמו סוחר מפסיד.

ב-B-book, החברה היא עצמה הצד שכנגד. כשלקוח מפסיד, היא גובה; כשהוא מרוויח, היא משלמת. התוצאה שלה הפוכה ישירות לזו של לקוחותיה.

איך זה חל על prop firms

המודל השולט הוא היברידי, והדרך להבין אותו היא לעקוב אחר הכסף.

דמי ההערכה הם מקור ההכנסה הראשון, ובפער ניכר המרכזי שבהם אצל רוב השחקנים. הם נגבים בלי קשר לתוצאות המועמדים, ומוזנים משיעור כישלון גבוה.

החשבונות הממומנים מנוהלים ברובם באופן פנימי — כלומר ב-B-book. ה-firm משלמת את הרווחים מתוך הקופה שלה, שמוזנת מדמי המועמדים שנכשלים.

חלק מה-firms מעבירות ל-A-book את הפוזיציות של הסוחרים המצליחים ביותר שלהן: הן משכפלות את העסקאות שלהם בשוק האמיתי וגובות את החלק המגיע להן מרווח ממשי.

למה זה נוגע לכם

Firm שמתקיימת אך ורק מדמי הערכה תלויה בזרם מתמשך של נרשמים חדשים. המודל שלה נחלש ברגע שהשיווק מאט או שסדרה של סוחרים מרוויחה בו-זמנית.

Firm שמגדרת בפועל את הסוחרים הטובים ביותר שלה נמצאת באינטרס משותף איתם, ויש לה מקור הכנסה שאינו נשען רק על כישלון לקוחותיה. זהו מדד יציבות שכמעט אינו מודגש, אבל הוא מבדיל בין שחקנים שנבנו כדי להחזיק מעמד לאורך זמן.